יש לי פאי בצל צרפתי 🙂 בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אמי עבדה כמלוות נסיעות בסוכנות תיירות ונסעה ברחבי ברית המועצות. בכל טיול, היא ניסתה ללמוד מתכונים שונים מהתושבים המקומיים. כך הופיעו בתפריט הביתי שלנו סלט חצילים מגאורגיה, "שלטיבורשצ'אי" מליטא ו"אוזבר" מאוקראינה—הרשימה אינסופית. אבל מתכון אחד היה מיוחד: באחד משייט הנהרות, אמי פגשה אישה שסיפרה סיפור טעים על פאי הבצל של סבתא רבתא שלה ופינקה את חבריה למסע. הייחודיות שלו הייתה שאי אפשר לסטות מהמתכון אפילו בגרם—יותר או פחות מרכיבים או החלפתם באחרים מקלקלת לחלוטין את הטעם. אמי רשמה את המתכון הזה על פיסת נייר, שחזרה אותו בבית והייתה מרוצה לגמרי, כמו כל מי שטעם אותו. למדתי לאפות אותו בדיוק כפי שהיא עשתה, וכעת אני ממשיכה את המסורת של פאי הבצל לחגים.